סיכונים הכרוכים בניתוח

לכל איבר בגוף תפקיד חשוב, אך ישנם איברים שאנו לא לגמרי מודעים לחיוניותם. כזה הוא מפרק הבר, המקשר בין עצמות הירך לשוק, ולמעשה נושא משקל רב. חשיבותו הרבה מתבטאת בתנועה.

ישיבה, הליכה, ריצה, ועוד פעולות למעשה לא יאפשרו באופן מלא כשהוא נפגע.

פגיעה במפרק הברך עלולה להיגרם עקב דלקת פרקים, שברים, פריקה, שחיקת סחוס ובשמה הרפואי ״אוסטאוארטריטיס״, מינון יתר של אלכוהול/סטרואידים או טראומה גופנית/נפשית,

שיביאו לחוסר אספקת דם לעצמות. אנו רוצים לדעת איך לטפל בכאבים לאחר ניתוח להחלפת ברך.

במקרה של כאב בברך וקושי בביצוע פעולות מוטוריות הכוללות מפרק זה, מומלץ ללכת להיבדק, לבצע רנטגן, ולקבל אישור סופי על שלא נגרם נזק אקוטי למפרק הברך. אולם, במקרים מסוימים, לצערנו דווקא כן נגרם נזק אקוטי,

ויש לטפל באופן מיידי.

אופן הטיפול

הטיפול יכול להיות חוץ גופני כמו שימוש במקל הליכה, או דרך הפה על ידי מתן תוספי תזונה, תרופות ייעודיות לחיזוק המפרקים, או תרופות נוגדות כאב/דלקות. במקרים מעט יותר דרסטיים ניתן להזריק

חומצה היאלורונית למפרק, המאטה את גדילת הנזק.

במקרים קשים יותר, יידרש הליך טיפול יותר פולשני כניתוח. במטופלים צעירים, ניתן לבצע ניתוח שמבוסס על שינוי במבנה המפרק על ידי חיתוך חלקי, לשימורו שלם למשך זמן מקסימלי.

סוג ניתוח אחר הוא קיבוע מפרק הברך, אולם הוא מגביל את תנועת הברך ואינו מומלץ. האפשרות השלישית הינה ניתוח בו מוחלף לחלוטין מפרק הברך, ונעשה בשלב בו הפגיעה במפרק אינה הפיכה.

מטרת הניתוח

מטרת ניתוח להפחית כאבים לאחר ניתוח החלפת ברך והחזרת תקינות תפקודו המוטורי של החולה.

מעל 90% מהמנותחים דיווחו על שיפור בביצוע הפעולות המוטוריות שנפגעו ובכך שיפור איכות החיים, והפחתת מירב הכאבים. הצלחת הניתוח, מלבד ההליך הכירורגי,

תלויה בשילוב רמת הפעילות החולה טרם הניתוח וההיענות מצידו להליך הטיפול שלאחריו.

לכאורה נפלא, אך מהם הסיכונים הכרוכים?

כ1-2% מניתוחי החלפת מפרק הברך מסתבכים. בין הסיבוכים, נמנים זיהומים, דימומים, פריקות ושברים במפרק המושתל, שברים ופריקות במפרקים סמוכים, פגיעות עצביות וסיבוכי הרדמה.

הסיכון הבעייתי ביותר הנו זיהום, שיכול להתפתח גם שנים לאחר הניתוח, בשל חדירת חיידקים למחזור הדם והגעתם לאזור הניתוח. לכן, לפני ניתוח פולשני כזה על המטופל לבחור סוג הרדמה ולבחור עם הרופא אנטיביוטיקה

המתאימה לו, להפחתת סיכוי לזיהומים עתידיים.

הליך השיקום

השיקום שלאחר הניתוח כולל פיזיותרפיה עליה יש להתמיד מספר חודשים, וסיוע בחזרה לשגרה במשך 4-6 שבועות. התמדה בפיזיותרפיה גם בבית, תביא לתוצאה מקסימלית ותקטין סיכון לפגיעה מוטורית.

אולם, על המטופל לדעת שסביר שלא יוכל לבצע בשנית פעילות גופנית אינטנסיבית כמו ריצה וסוגי ספורט מסוימים.

אל תהססו לפנות לייעוץ אצל אורטופד מומחה >>